לרגל יום השואה- הסוד על הוריי מתגלה

יום השואה. יום עצוב. יום כואב שאי אפשר להכילו אפילו.
איני רוצה להוסיף על כאבך, ההיפך.

אני רוצה לספר לך על הוריי, ילידי שוודיה, והסיפור הזה יגלה לך סוד מעברנו.
סוד מדהים ועצום.

ובכן, אנחנו משוודיה, מזה 3 דורות ברציפות.
בזמן מלחמת העולם השנייה חיפשה ממשלת שבדיה גבר ואישה שינהלו מוסד חדש, שיוקם עבור ניצולות שואה.

מכיוון שאבי ז"ל עבד אצל המלך, והיה אקדמאי בכמה וכמה תחומים, ידע 17 שפות על בוריין ועוד,
נבחר אבי כמנהל האדמניסטרטיבי של המוסד.
אימי, שהייתה עובדת סוציאלית מחוננת, אותרה ע"י ארמון המלוכה ומונתה כמנהלת, אם בית,
עובדת סוציאלית ואחות.

כך קרה שאבי ואימי נפגשו ,בחור ובחורה יהודיים, מבתים מסורתיים, מבלי שהכירו קודם לכן...
בהמשך הדרך הם התחתנו כמובן.

במקביל, יצא הרב וולבה, למחנות ההשמדה, כדי לאתר ניצולות ללא בית . ללא שריד. ללא משפחה.
הבנות, מגיל 6 ועד 24, נאספו בזו אחר זו ונלקחו לשוודיה. למוסד של הוריי.
חלקן אף לא שרדו את הימים הראשונים. היו כ"כ חולות ונפטרו בבית החולים.
אבל רובן, הגיעו שבורות ורצוצות בגוף ובנפש, והיה צורך בסבלנות עצומה וביידע רפואי ,פיזי ונפשי,
כדי לשקמן.

אימי היקרה ז"ל, שהייתה אישה מדהימה, ענווה, טובת לב, חמה ומסורה, הייתה להן לאם
והשיבה להן את חייהן מחדש.
גם הרבנית יעקובזון שמסרה שיעורים בבית הספר המקומי הקרינה כוח הישרדותי נדיר לבנות.

המוסד של הוריי, שהוקם בעיירת לידינגה, ליד סטוקהולם, הציל מאות בנות גלמודות.

אני זוכרת את גדילתי כמי שגדלה בבית עם המון אחיות, מידי פעם נפגשו אצלנו בבית ואני, הקטנה,
הועברתי מיד ליד...
ישנם סיפורים רבים על מסירותם יוצאת הדופן של הוריי לתלמידות, אך לא אלאה אתכן יותר.

רק רציתי לציין, כי היו קרני אור בתוך החשיכה, אנשים טובים שנשלחו לשקם את ההריסות שהגרמנים
התאמצו ליצור. שמחה שהוריי היו בין המשקמים.

שלא נדע עוד צער.

שלכן באהבה,
ציפי מילוא
את מוזמנת להגיב כאן, למטה