פרישתה של יובל דיין מ"THE VOICE" והקשר אלייך

סיפור הפרישה של יובל דיין מתכנית "THE VOICE" המם את כולם. אותי קצת פחות...

לפני 2 תכניות אמרתי לביתי:"תשמעי, הנערה במשבר עמוק, תסתכלי על העיניים שלה...

לא יודעת אם היא תשרוד את התחרות הזו..."

אלוה-ים חנן אותי בראיית הנולד. קוראים לזה חוש שישי. לא תמיד זה נעים. בכלל לא.

בואי ואגיד לך מה דעתי על הנושא: 

לא יודעת אם זה היה כ"כ יפה לפרוש בשיא, כשכולנו נתנו לה את תמיכתנו ואמוננו

לאורך כל הדרך (לפחות אני הרגשתי מן ההתחלה שהיא הזוכה העתידית)

לדעתי ההפקה הייתה חייבת לדרוש ממנה החלטה הרבה לפני חצי הגמר, כשראו שהיא במשבר.

הרי "שחקני " הריאלטי מוקפים בפסיכולוגים...

היו צריכים לתת לה לצאת בכבוד, וגם להתחשב ברגשות הקהל... ולא ככה, לשבור את לב העם כולו
בשידור חי...

הרבה הרגישו שבזבזו את לבם וזמנם לריק, ובצדק.

אני רוצה להאמין שלא היה כאן תרגיל של ההפקה, שכן ברור שזה היה הורס להם את חצי הגמר...

יתכן שביקשו ממנה לשתף פעולה עד אחרי ה"קרב". לא יודעת.

אני כן מאמינה שיובל המקסימה לא עמדה בלחץ הנפשי שתכנית כזו דורשת.
שמבחינתה זה היה אמיתי.

ואיך כל זה קשור אלייך?

אני חייבת להקביל בין מה שקרה עם יובל, למה שקורה בחיי הרווקות שלך:

קודם כל- מהכאב שחשתי, המאוכזבת, אני למדה שוב להרגיש אותך ,הבחורה הפנויה,
שעוברת אכזבות כאלה שוב ושוב, אם הבחור עוזב אותך ברגעי השיא, ולא משנה למה...

האכזבה והשבר גדולים. קשה להירגע ולקבל את זה, גם אם זה משום שקשה לו רגשית
והוא במבוך ותסכול ואינו עומד במבוך התקשורת ביניכם ובמה שזה דורש...

תוכלי להפיק מזה, כמה זה חשוב לא לפרוש מקשר ברגע האחרון, עד כמה שזה אפשרי,
כי אז זה כואב גם לך וגם לו, במידה שווה...ככל שתוכלי ללכת אחרי לבך ולהכריע מוקדם יותר-
 ייטב לך.

ועוד:

זכותה של דיין היה לעזוב כשהרגישה שחייה עצרו מלכת ושהסבל מהעניין גבר על ה"פאן".

כך גם את, בחורה יקרה:

אם את מרגישה לחוצה וחנוקה מהקשר עם הבחור, על אף אהבתך בכללי את החוויות הנלוות- 

זכרי שתמיד הבחירה נתונה בידך להחליט מתי לפרוש כדי לחזור לעצמך ולחיי החופש שלך.

כוונתי- חופש מהקשר שגורם לך לתסכולים, לבכי, לעלבונות ולסיבוכים עם עצמך.

אודה לך אם תביעי דעתך מתחת לבלוג, אקרא ואגיב לך